חוזרים ממילואים

אלו אתגרים מצפים למילואימניקים שחוזרים משדה הקרב לחיים האזרחיים?
כיצד החוויות משדה הקרב עלולות להשפיע על התפקוד בעבודה?
ומה התפקיד של המעסיקים בלהקל ולקצר את תקופת ההתאקלמות הזו?

5 צעדים פרקטיים המומלצים למעסיקים של משרתי מילואים

1. לפתח מומחיות בנושא (ידע, פרוצדורה, כלים)
2. להקים צוות ייעודי שירכז וינגיש מידע ושירותים המוצעים ע"י קופות החולים, המועצות ועוד.
3. למנות נציג/ה מתוך הצוות כאיש קשר אישיים לכל מילואימניק ומשפחתו
4. להדריך מנהלים של מילואימניקים
5. להציע ייעוץ אישי לתקופת ההסתגלות

מחקרים מראים כי בין 15-20% מהלוחמים/ות השבים/ות משדה הקרב ייסבלו מפוסט-טראומה¹. אחת ההשפעות שנמצאו מובהקות בקרב הסובלים/ות מפוסט-טראומה היא פגיעה ביכולת התפקוד החברתי, לרבות קשיים בתפקוד בעבודה². חשוב לציין כי רוב משרתי/ות המילואים יחזרו לתפקוד תקין ויחוו תחושה של חזרה לנורמליות בתוך תקופה של מספר שבועות ועד חודשים בודדים³. עם זאת, המעבר החד משדה הקרב אל החיים האזרחיים הוא אינו פשוט, וההסתגלות למקום העבודה מהווה גורם מפתח ביכולת ההסתגלות הכללית של החוזרים/ות ממילואים. התאקלמות לא מוצלחת בחזרה לעבודה, תקשה גם על ההסתגלות בבית ובקהילה, ובנוסף עלולה לגרום לחוסר שביעות רצון בעבודה, לירידה בביצועים, בחיבור לארגון ואפילו לעזיבה⁴.

מאז אותה שבת שחורה של ה- 7 באוקטובר, תפקיד המעסיקים היה וימשיך להיות קריטי וחיוני להבראה ולשיקום הלאומי שלנו. להלן חמישה צעדים פרקטיים ומבוססי מחקר⁵, שמעסיקים יכולים לנקוט כבר עכשיו, על מנת להקל על תהליך ההתאקלמות של משרתי/ות מילואים עם חזרתם/ן לשגרת החיים בבית ובעבודה:

1. לפתח תת-מומחיות בתוך מש"א, ולמנות מומחי/ות תוכן שיאספו ידע, יקיימו הדרכות ויגבשו מדיניות ארגונית ופרוצדורות קונקרטיות לליווי מילואימניקים ומשפחותיהם, במהלך שירותם, עם חזרתם לעבודה ולאורך תהליך ההתאקלמות שלהם במעבר משדה הקרב לחיים האזרחיים.
   
   
2. להקים צוות ייעודי, המורכב מגורמי מש"א, מנציגים של גופים רלוונטיים, ומעובדים/ות המשרתים במילואים. נציגיו יעמדו בקשר עם הגופים הרלוונטיים בצה"ל, עם גופים ציבוריים כגון קופות החולים וביטוח לאומי, ועם עמותות כגון אחים לנשק, העמותה למען משרתי מילואים, מילואימניקים בחזית ועוד. ישנם שירותים ומקורות סיוע רבים ומגוונים המוצעים למילואימניקים (נפשי, פיננסי, הדרכתי ועוד). הצוות ירכז מידע זה במטרה להקל על מילואימניקים להגיע לאותם שירותים ולהשתמש בהם לפי הצורך.
   
   
3. למנות נציג/ה אישי/ת, לכל מילואימניק ומשפחתו, מתוך אותו צוות ייעודי, שיהוו אנשי הקשר  שלהם לאורך השירות ותקופת ההתאקלמות שלאחר השירות. הנציג/ה יישמרו על קשר רציף ויהוו focal point להשגת מידע ושירותים המרוכזים בידי הצוות.
   
   
4. להדריך מנהלים. המנהלים לא יוכלו להחזיק את כל הידע המקצועי והשירותים הרלוונטיים, ומכאן הצורך בצוות הייעודי שיעסוק בכך, ובנציג אישי שיהיה בקשר עם המשפחות. תפקיד המנהלת או המנהל הישירים הוא 1) לשמור על קשר חם ותכוף עם המילואימניקים והמשפחות במהלך השירות במילואים, 2) להקל ולעקוב מקרוב אחר תהליך הקליטה שלהם עם שובם ו3-) לאורך תקופת ההסתגלות שבחזרה לחיי העבודה ולצוות. צריך לזכור, כי לנוכח התופת שלוחמים נחשפים אליה בשדה הקרב, מה שמחזיק את המורל הגבוה שלהם הוא תחושת המטרה והזיקה העצומה לחברים בצוות. עם החזרה לעבודה הם צריכים לגבש בחזרה תחושה של הזדהות עם המטרה הארגונית ועם הצוות שלהם במקום העבודה. זה לא עניין פשוט כמובן, וקל להבין מדוע התהליך הזה לא קורה באופן אוטומטי ודורש זמן והסתגלות. למנהלים/ות תפקיד קריטי בשימור / בניה מחדש של מוטיבציה, ובטיפוח אווירה תומכת ומכילה בין חברי הצוות. זה לא תפקיד פשוט, וידרוש מהמנהלים/ות רגישות רבה ויכולות בינאישית גבוהות. בנוסף, יש קשת שלמה של התנהגויות שנחשבות לחלוטין נורמליות על רקע של חזרה משדה קרב, אבל ישנם סממנים שדורשים התייחסות מיידית של אנשי מקצוע. זו אחריות גדולה ומנהלים/ות צריכים הדרכה בנושא, כדי שידעו כיצד לתמוך ולהכיל מצד אחד, ומאידך, מתי להרים דגל ולהתייעץ עם HR.
   
   
5. להציע ייעוץ אישי. לאפשר פגישות ייעוץ עם גורמי מש"א או עם פסיכולוג ארגוני. בדומה לאימון אישי שניתן לעיתים במסגרת של כניסה לתפקיד חדש, הליווי יעסוק בתהליך ההתאקלמות, בהקניית ידע וכלים, סיוע בהתמודדות עם תחושות מורכבות ודילמות, ובכניסה הדרגתית לשגרה בריאה במקום העבודה. זה לא טיפול כמובן, לכך יש מספיק גורמים מחוץ למקום העבודה. ועם זאת, ולמרות שבימנו טיפול נפשי כבר לא נחשב לבושה ומקבל לגיטימיות מאוד רחבה, עדיין מילואימניקים רבים יבחרו שלא ללכת לטיפול נפשי. עבורם הייעוץ האישי דרך מקום העבודה יהווה מקור חיוני לקבלת תמיכה והכוונה מקצועית.

לסיכום,
החזרה משדה הקרב לחיים האזרחיים היא אינה רגע חד פעמי, אלא תהליך של הסתגלות. תהליך אשר יכול להסתיים בהתאקלמות בריאה בתוך שבועות בודדים, אך גם עלול להסתבך ולהיגרר לחודשים ושנים. משרד הביטחון אמון על הטיפול הנפשי במקרים של פוסט טראומה, אבל רוב רובם של המילואימניקים לא יפתחו פוסט טראומה כרונית, ויכולים, עם תמיכה נכונה של המשפחה, הקהילה ומקום העבודה, לחזור לעצמם תוך זמן קצר. תפקוד בעבודה מהווה גורם קריטי בתהליך ההתאקלמות של השבים משדה הקרב בחזרה לחיים האזרחיים. ומכאן התפקיד החיוני של מקום העבודה בתהליך זה.

*  מאמר זה נכתב כשירות ומתוך תחושת הוקרה וכבוד אדיר לכל משרתי ומשרתות המילואים. חשוב    שהקהילה המקצועית תמשיך לאסוף ידע וכלים לתמיכה במשרתי/ות המילואים עם חזרתם/ן לעבודה. ובאותה העת, עלינו להקפיד שלא לשגות בתיוג או באבחון אנשים באופן קולקטיבי.

דידי אשרת הוא פסיכולוג ויועץ ארגוני בכיר. מלווה מנהלים וארגונים מעל חמש-עשרה שנים. מומחה בפיתוח צוותים ותקשורת בינאישית אפקטיבית בעבודה. שותף מוסמך של Everything DiSC^®, ושל The Five Behaviors^®.

---

1. Sripada, R. K., Henry, J., Yosef, M., Levine, D. S., Bohnert, K. M., Miller, E., & Zivin, K. (2018). Occupational functioning and employment services use among VA primary care patients with posttraumatic stress disorder. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 10(2), 140.‏
   ↩︎
2. Sripada, R. K., Henry, J., Yosef, M., Levine, D. S., Bohnert, K. M., Miller, E., & Zivin, K. (2018). Occupational functioning and employment services use among VA primary care patients with posttraumatic stress disorder. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 10(2), 140.‏
   ↩︎
3. Adler, N. J., & Gundersen, A. (2001). International dimensions of organizational behavior (p. 398). Cincinnati, OH: South-Western.‏
   ↩︎
4. Bull Schaefer, R. A., Wiegand, K. E., MacDermid Wadsworth, S. M., Green, S. G., & Welch, E. R. (2013). Work adjustment after combat deployment: Reservist repatriation. Community, Work & Family, 16(2), 191-211.
   ↩︎
5. Vargas, J. A. (2013). Preparation and reintegration of military reservists: What reservists expect from their civilian employers ↩︎