אחד הנושאים שחוזרים על עצמם כמעט בכל סדנה שבה אני מציג את מודל DISC הוא השאלה: "מה אני עושה עם קולגה שהוא מאוד אסרטיבי ודומיננטי?" (סגנון "D" או Dominance בשפה של DiSC ). השאלה הזו כל כך נפוצה שהחלטתי להקדיש לה מאמר מיוחד. מקריאה של המאמר תוכלו גם להבין טוב יותר אנשים שזה סגנון התקשורת שלהם, ולא פחות חשוב – תדעו כיצד לתקשר איתם בצורה אפקטיבית יותר ופחות מתסכלת לשני הצדדים.
אז קחי את הסיטואציה הבאה: את יושבת בישיבת צוות, מעלה רעיון חדש, ואיך שאת באמצע המשפט קולגה קוטע אותך, מרים את הקול ואומר: "זה לא יעבוד, חבל על הזמן. בואו נתמקד בפתרונות יותר רציניים." את מרגישה תסכול, מתכווצת מעט בכיסא, הדעה שלך לא הושמעה ואת חשה מותקפת. חושבת אם להתעקש או לוותר ולהשמיע את קולך במקום אחר. נשמע מוכר? ברור. אז חכי, מיד נחזור אל הרגע הזה.
מה מאפיין סגנון תקשורת D?
סגנון D (Dominance) מאופיין באסרטיביות, קצב מהיר, מיקוד בתוצאות ופחות רגישות להיבטים בין-אישיים. בעלי.ות סגנון "D" לא מחפשים להפגין תוקפנות או לפגוע במישהו – הם.ן פשוט מונעים.ות על ידי הצורך להשיג תוצאות במהירות, ומאמינים.ות שהדרך היעילה ביותר היא לדבר בישירות ומה שנקרא "לחתוך".
אוקיי, אז איך מתמודדים עם הסגנון הזה?
השינוי מתחיל ביכולת להבין מה מניע את הקולגה שלך, מה חשוב לו.ה ולמה זה חשוב מבחינתו.ה. להסתכל בצורה ניטרלית על הסיטואציה, ללא שיפוטיות. גם לא כלפי עצמך! אגיע לזה בהמשך.
אז מה מניע בעלי סגנון "D" – ובכן, בעלי סגנון "D" מונעים מהצורך להגיע מהר לתוצאות, וגם מהצורך להרגיש חזקים ובשליטה. זה נשמע לא טוב, אבל אם תחשוב על זה, לא משנה איזה סגנון DiSC אתה, גם לך חשוב לראות תוצאות, להרגיש חזק ולהיות בשליטה. ההבדל הוא במינונים ובסגנון כמובן, אבל חשוב להכיר בזה שהצרכים של בעלי סגנון D הם אנושיים ואף אחד מאיתנו לא חף מהם. תן לזה רגע לשקוע, וכבר תרגיש פחות שיפוטיות. התובנה הזו לא תמיד קלה לעיכול, אבל היא בסיס קריטי ליצירת שינוי אמיתי ביחסים. אחרי שהנחנו את היסודות האלו, אפשר לעבור לחמישה טיפים פרקטיים לשיחה פרודוקטיבית עם בעלי סגנון "D".
-
- הגיעי מוכנה לפגישה – נסחי לעצמך רגע בכתב: מה חשוב לך, ולמה זה חשוב לך? היי מוכנה להגיד את זה בצורה ברורה, קצרה וישירה. זה הזמן לתרגל את האסרטיביות שלך 😊 ואם זה לא בא לך בקלות זה בסדר גמור – יש לך הזדמנות לתרגל את השריר הזה. אל תכווני לתוקפנות כי זה לא הסיפור וזה לא מה שנדרש ממך. נסי לכוון למסר קצר, ברור, ויחסית יבש מבחינה רגשית. דיבור אישי מדי או רגשי מדי יכול להיתפס כטרחני ולהתקבל בחוסר סבלנות.
- חפש מכנה משותף ברמת התוצאה הנדרשת – חבר את הרעיונות שלך למטרה או התוצאות שהקולגה שלך רוצה לראות. וודא שאתה מבינ מאיפה הוא או היא באים, מה חשוב לו.ה ולמה זה חשוב מבחינתם.ן. אולי חלק מזה קשור באגו, אבל אל תניחי שזה כל העניין. בעלי סגנון "D" הם פרגמטיים – אם הם דוחפים חזק לכיוון כלשהו זה לרוב כי הם מאמינים שזה יוביל לתוצאה רצויה, לפחות מנקודת מבטם. נסה לתעל את האנרגיה הזאת לטובתך – אם המאמצים של הקולגה שלך יכולים לשרת מטרות משותפות – תן להם לרוץ! (ואני לא ציני בכלל) בעלי סגנון "D" מוכנים להשקיע מיקוד ומרץ רב במשימות שיש להן תכלית ברורה. תן להם את המקום הזה ותופתע לראות כמה הם יעילים ואפקטיביים.
-
- אל תיקחי אישית – אנשים שנוטים להיות אסרטיביים ייתפסו לא פעם כתוקפנים על ידי אנשים שפחות נוטים לאסרטיביות. כלומר, טון שצד אחד מחשיב כענייני וישיר, נתפס כמאיים וחריף מדי על ידי הצד השני. לעיתים תכופות שני הצדדים לא מודעים לפרשנות המוטה של עצמם, ובטח לא לאופן שבו הצד השני מפרש את אותה סיטואציה. ואז התוצאה היא תחושה של פליאה, מילים כמו "הייתי המומה מהתגובה שלה" וכו'. תרגול ושיח פתוח בסדנת DISC מציף את הפערים האלה ומפיל הרבה אסימונים הן לצד האסרטיבי, והן לצד שמרגיש מותקף.
- דומיננטיות זה לא בריונות – אנשים בעלי סגנון "D" עלולים לדבר בבוטות, בצורה ישירה מדי ואפילו לא מאוד רגישה. זה נכון. אבל הם לא בהכרח צועקים, הם לא אלימים ולא מדברים בגסות או בצורה משפילה כלפי אנשים אחרים. התנהגות כזו היא פסולה ולא מתקבלת על הדעת, ואין לייחס אותה לסגנון תקשורת של אדם, או לנסות להבינה דרך שפת המודל. אני נתקל בדוגמאות כאלו שעולות בסדנאות. זה לא מאוד שכיח, אבל לצערנו בהחלט קיים. לכן חשוב לעשות את ההבחנה הזו – עבור אדם שמכיר עצמו כפחות אסרטיבית, ללמוד להכיל ולתקשר באפקטיביות עם בעלי סגנון יותר אסרטיבי זה תרגול חשוב בחיים, שיכול להפרות את שני הצדדים. התנהגות בריונית, מצד שני, היא פסולה מיסודה ולא צריך להכיל אותה, אלא לדעת לשים גבול ברור, לתפוס מרחק, ולערב את הגורמים הרלוונטיים במידה וההתנהגות הזו חוזרת על עצמה (מש"א, מנהל.ת ישיר.ה וכו').
- בדקי גם את הצד שלך – איזה רגש מניע אותך באינטראקציה עם אנשים אסרטיביים? האם את במגננה? האם, בלי לשים לב, נכנסת בעצמך למאבק של אגו? או לאנרגיה תחרותית סביב שאלות כמו מי צודקת או מי יותר חכמה? זכרי, שבין שני אנשים מתקיימת דינמיקה של התנהגות ורגשות שמשפיעים זה על זה. יכול להיות שאנשים תחרותיים ואסרטיביים מוציאים גם ממך התנהגויות פחות קונסטרוקטיביות. זה אנושי וטבעי, אז אל תאשימי את עצמך. נסי במקום זאת פשוט לשים לב למה שקורה, גם בצד שלך, מתוך הבנה ששני הצדדים תורמים לדינמיקה שנוצרת. אם יש לך תחושה שנכנסת ל"לופ" מול הצד השני, נסי למתן את התנהגויות שמקורן באגו ותחרותיות בצד שלך, ותראי כיצד ההתמתנות שלך משפיעה גם על הצד השני.
אם הרגשתם.ן במהלך הקריאה שזה לא סיפור פשוט – את.ה צודק.ת. זה באמת לא פשוט. אבל זו מיומנות נרכשת, שאפשר ללמוד, לתרגל ולשפר עם הזמן. אני פוגש את האתגרים האלו שוב ושוב, גם אצל מנהלים ומנהלות בכירים/ות עם שנים של ניסיון – ודווקא שם, איפה שקצת יותר קשה, מסתתרת הזדמנות אמיתית לצמיחה. אז אם המאמר הזה פתח לך מחשבה או נתן לך נקודת התחלה – זה המון. ועכשיו הזמן להמשיך לחדד, לנסות, וגם לטעות – מתוך סקרנות, ולא מתוך שיפוטיות.
